נבחר ציבור
נבחר ציבור הוא אדם שנבחר לתפקיד ציבורי בדמוקרטיה ייצוגית. נבחרי ציבור הם בעיקר חברי הפרלמנט, ראשי המדינה (ראש ממשלה, נשיא) ונבחרים ברשות מקומית (ראש עירייה, חברי מועצת עירייה וכדומה). במדינות שונות ניתן למצוא נבחרי ציבור נוספים, למשל שריף בארצות הברית.
שכרו של נבחר ציבור משולם על ידי הגוף שבמסגרתו נבחר (המדינה, העירייה וכדומה), אך הוא אינו בגדר עובד ציבור - לא מתקיימים יחסי עובד–מעביד בינו ובין הגוף שבמסגרתו נבחר.
לבחירתו של נבחר ציבור מקובלות שתי דרכים:
- בחירה ישירה על ידי כל בעלי זכות הבחירה, כגון אזרחי המדינה או תושבי הרשות המקומית. בדרך זו נבחרים בישראל חברי הכנסת, חברי מועצת העירייה וראש העירייה. בחירה זו נעשית בבחירות חשאיות וחופשיות.
- בחירה עקיפה על ידי גוף בוחר (שבתורו נבחר על ידי העם), כגון הפרלמנט. בדרך זו נבחר בישראל נשיא המדינה - הוא נבחר על ידי חברי הכנסת. בארצות הברית, הנשיא וסגן הנשיא אינם נבחרים ישירות על ידי ציבור הבוחרים, אלא על ידי חבר האלקטורים, בשיטה המפורטת בסעיף הראשון שבפרק השני של חוקת ארצות הברית ובתיקון ה-12 לה.
כהונתו של נבחר ציבור היא בדרך כלל לתקופה מוגבלת, בהתאם למאפייני המשרה שאליה נבחר. כהונתו של מי שנבחר להיות חבר הכנסת היא לארבע שנים (או פחות, כאשר הכנסת מתפזרת לפני תום הקדנציה שלה נבחרה). כחלק מהגדרת המשרה נקבע מספר הקדנציות שבהן יכול נבחר הציבור לכהן. דוגמאות:
- נשיא מדינת ישראל נבחר לקדנציה אחת בלבד, שאורכה שבע שנים.
- נשיא ארצות הברית נבחר לקדנציה בת ארבע שנים, והוא רשאי להעמיד עצמו לבחירה לקדנציה נוספת אחת בלבד.
- אין הגבלה על מספר הקדנציות שאליהן רשאי להיבחר ראש ממשלת ישראל, ראש עירייה בישראל וחבר הכנסת.
בהגדרת המשרה של נבחר ציבור נקבעים כללי בחירתו וגם כללי הדחתו, במקרה שנמצא לא ראוי להמשיך בתפקידו.